רש"י על נדרים ע״ט א

1 קיים בלבו קיים הפר בלבו אינו מופר - והיינו חומר בהקם מבהפר:

2 קיים אינו יכול להפר - אא"כ נשאל לחכם על הקמתו:

3 הפר אינו יכול לקיים - קתני מיהת שהשתיקה מקיימת וכו':

4 נשאלין על ההקם - שאם קיים לה לנערה המאורסה אביה או בעלה והלך השני ונשאל לו על נדרה של זו ואח"כ הלך זה שקיים ונשאל על הקמתו:

5 ואין נשאלין על ההפר - אם הפר לה אחד מהן והלך חבירו ונשאל לחכם על חלקו אין זה שאלה לפי שאין נשאלין על נדר שאינו נדר כגון זה שמופר במקצת הוי נדר ואין נדר:

6 כשהוא אומר - למעלה הימנו כי החריש לה הוי בשותק וכו':

7 בשותק ע"מ למיקט - וכתיב בההוא קרא והקים את כל נדריה דשוב אינו יכול להפר:

8 קראי יתירי כתיבי - מדכתיב החרש יחריש כמה פעמים ש"מ בשותק ע"מ למיקט אינו מפר: ע"א קראי כתיבי החרש יחריש וכי החריש הרי ג' חד בשותק ע"מ לקיים וחד ע"מ למיקט וחד בסתם:

9 יודיע אני שיש נדר - הרי ששמע באשתו שנדרה ולא הפר לה ואמר לאחר מכן יודע אני שיש נדר שאשה נודרת אסורה במה שנדרה:

10 אבל איני יודע שיש מפירין - דאפשר בתקנה לכך לא הפרתי לה:

11 יפר - דכיון דלא הוה ידע שיש מפירין מאי ה"ל למיעבד נעשה כמי שלא שמע:

12 אבל איני יודע שזה נדיר - חשוב וצריך לבטלו:

13 ר"מ אומר לא יפר -דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשימעה בעלמא דמי ואיבעי ליה למפר מעיקרא:

14 וחכ"א יפר - עכשיו דכיון דלא ידע מתחלה דהאי נדר צריך הפרה כמי ששמע עכשיו דמי ולא לכתחלה:

15 ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהן ענוי נפש - כדכתיב לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו במדבר ל׳:י״ד: